כמה מילים על המושג והמשמעות - יציאה מהשרדות 

כאשר אומרים "השרדות" ההקשר שעולה בראשם של רוב האנשים הוא, הישרדות כלכלית.(או לחילופין הסידרה "השרדות").

ברור מה זה אומר לחיות בהשרדות כלכלית - לחץ,דאגה מפני החשבונות שיגיעו מחר,תחושה של מחסור,מתח מתמיד,דאגה יומיומית לקיום הפרט והמשפחה.

אבל מאפיינים אלו אינם צצים רק בהקשר כלכלי , אצל אנשים החיים ב"השרדות" שאינה כלכלית אלא מחשבתית וריגשית ,המשמעות היא חיים בצל של לחץ מתמיד, (ברמות מישתנות),באי-וודאות ובחשש מפני הבאות "איזו הפתעה מצפה לי מעבר לפינה?" (ואין הכוונה להפתעה נעימה)- זאת בנוגע למערכות יחסים,לחשש מפגיעה אישית.

ככלל,מה שמלווה את דרך ההשרדות, אלה הן תחושות של חוסר שקט אשר לפעמים צורחות בקול רם ולעיתים זה מופיע כלחישה,אבל כל הזמן,מתחת לפני השטח זה קיים ונוכח.

אדם החי בהשרדות מצוי באופן תדיר וקבוע (90% ) מהזמן בכאוס פנימי.זה יכול לנבוע ממשהו שמישהו אמר לו,עשה לו,או משהו שעולה חשש ופחד שיקרה לו - מחשבות טורדניות, הרצת סרטים בראש, חוסר שביעות רצון, עייפות רבה - מופיעים בעוצמות שונות,וללא כל תכנון מוקדם וקשה..קשה מאוד להיפטר מהם!! למעשה הם נוכחים כל הזמן ברמה כזו או אחרת- מרגע פקיחת העיניים בבוקר עד להליכה לשינה בלילה.

רגעי החסד בהם מצליחים להשיג קצת שקט ונינוחות פנימית, קיימים כאשר הולכים לשיון,או שיוצאים לחופשה  (וגם אז לוקח יומיים שלושה עד שבאמת נרגעים ומתחילים להנות) ולעיתים גם במהלך השישי שבת,אשר בעקרון אלו הם ימים שכולם  נחים בהם ובטלים מכל מלאכתם,או אז לא צפויה שום "הפתעה" ,שום סכנה משום גורם.(בנק/עבודה/מס הכנסה???).

בחיים אשר מותתים על מסלול ה של "השרדות", יש קושי להתמודד עם חיי היומיום, קושי להתמיד במטלות,כל פעולה דורשת מאמץ ניכר וכל מה שמייחלים לו הוא "קצת שקט" בבית הזה.

חווית החיים בהשרדות מופיעה וקיימת בכל תחומי החיים - קריירה,הורות,זוגיות,מערכות יחסים למול הורים,למול בוסים ובעיקר מערכת היחסים של הפרט עם עצמו.

יש כל הזמן "בלאגאן" פנימי המאופיין בתחושה של כאוס,חוסר מיקוד,כעס,עלבון,האשמה,פחד,חרדה,דאגה,מתח ודריכות.

תמיד יש משהו או מישהו או מישהי  אשר הם "עשו לי"/"אמרו לי"..."ואם הם לא היו עושים זאת , אז הכל היה בסדר מבחינתי. "הפוקוס הוא על גורם מחוצה לפרט אשר עקב  " דרכיו,דבריו,התנהגותו אני מרגיש את מה שאני מרגיש." בעצם,זוהי מעין אמירה כי הכוח נתון בידיים של מישהו אחר,החוויות הריגשיות של הפרט,נקבעות על פי התנהלות והתנהגות הצד שכנגד.

אם ככה,מה שניתן להבין מכך הוא,שאם הפרט רוצה להרגיש טוב ובסדר עם עצמו,והוא תלוי בהרגשות שלו בגורם חיצוני,הוא צריך להיות כל הזמן "בסדר" עם הצד השני,לדאוג שהצד השני יהיה שבע רצון ממנו,כי זוהי הדרך היחידה להשיג תחושה נעימה. - חישבו על זה!! מה זה אומר.

וישנה , כמובן, דרך נוספת, ודרך זו היא התנתקות,התרחקות מהצד השני.

כיצד משנים זאת? כיצד מחזירים את שליטה הפנימית לידיים?

יש צורך ראשוני להבין,כי הדרך בה מתבוננים על העולם מבוססת על פרשנויות שונות לאירועים וחוויות הנקרים על הדרך.

רבות מהפרשנויות שייכות לעבר,למצבים שונים בהם נתקלים במהלך שנות הגדילה .הרבה מאוד מפרשנויות אלו נתנו בגילאים צעירים מאוד( 0-5 ),מה שואמר שהפרשנויות התבססו בעיקרן על תגובה ריגשית למצב זה או אחר,ולא על חשיבה מושכלת מאחר ובגילאים צעירים,החלק החושב מתפתח לאט יותר מהחלק הריגשי,ולכן היכולת להסיק מסקנה מאירוע זה או אחר,מתבססת על תחושות ריגשיות.

ברגש כמו ברגש ,הזיהוי הוא על בסיס "מה עשה לי נעים?"  (חיבוק של אמא) או "מה עשה לי לא נעים?" (כעס של אבא)-ועל פי פרמטרים אלו - תקבע גם ההתייחסות במהלך שנות החיים לאירועים שונים שיתרחשו בחיי הפרט.

אבל ,אליה וקוץ בה - כאשר נקבעת ומתקבעת חוויה מסויימת בעבר,כיום בחיי הבוגר, באותם מקומות בהן יהיה משהו דומה/מזכיר פרט כזה או אחר מהאירוע הראשוני - המסקנה והפרשנות ההיא מהעבר עולה וצפה ולוקחת שליטה על הדרך בה פועלים או מגיבים בהווה.

מה שאומר כי מסקנות שהוסקו בגילאים צעירים בילדות,היו על בסיס של צרכים ילדיים אשר שונים מהצרכים הנחווים בבגרות,יחד עם זאת, עדיין תהיה התגובה, לאירוע העכשווי מבוססת על מסקנות מהילדות שאינן מותאמות למציאות הפרט כבוגר.

באה שיטת "יציאה מהשרדות" ואומרת את הדבר הבא - על מנת ליצור חיים מותאמים לצרכים בחיים הבוגרים,יש צורך לשנות את התוכנה האוטומטית שהתקבעה בילדות, ומכתיבה התנהלות אשר רלוונטית אמנם לגילאים הצעירים, אבל פוגעת באיכות החיים בבגרות.

"יציאה מהשרדות" כשמה כן היא .מטרתה היא לאפשר לפרט, ללמוד, לזהות ולהכיר את "התוכנה האוטומטית" שלו,(זו אשר נבנתה ונוצרה בעבר) באמצעות כלים מובנים.היא מלמדת וגורמת לשינוי באמצעות טכניקה ספציפית של  "עידכון תוכנה במוח" ,המבטל את ההגדרות/מסקנות/פרשנויות,אשר נלמדו והופנמו בשנות הילדות המוקדמות מלמדת ומקנה  הגדרות חדשות המותאמות לצרכי הבוגר.. הגדרות חדשות אלו, מאפשרות, שינוי של תפיסה וחווית המציאות העכשווית , ומחזירות את השליטה הפנימית לידיים של הפרט.

שיטת "יציאה מהשרדות",במהותה, מאפשרת התייחסות רחבה ומקיפה ,ספציפית וממוקדת, בתחושות וברגשות של יחסי הפרט עם עצמו- זהו בסיסה ומכאן יוצאים לדרך. מתוך נקודת מוצא זו עולים גם נושאים רלוונטיים אחרים השייכים לחיי היומיום כגון מערכות יחסים עם העולם הסובב : הורות,זוגיות,משפחה גרעינית,מקום עבודה וכל צורך אחר המועלה על יד הפרט, בכל תחומי החיים, בסוגי קשרים ומערכות יחסים.

התוצאות שאנשים מדווחים עליהן הן - תחושות של רווחה והקלה,שקט ונינוחות פנימית ,הורדת  עומס המחשבות הטורדניות ,ירידת הלחץ והמתח, שינוי ביחסים הבינאישיים ומול הסביבה הקרובה. כמו כן - עלייה בביטחון יכולת מימוש עצמי,פיתוח והרחבת מסוגלות, הנאה וסיפוק.

שיטת "יציאה מהשרדות",מאפשרת נגיעה ספציפית וממוקדת, בכל תחומי החיים היומיומים, בסוגי קשרים ומערכות יחסים.

על בסיס שיטה זו, נפתח המרכז "מרחבים פתוחים", אשר מתמקד בהקניית ידע,כלים ודרכים להתמודדויות שונות, במרחב חיי הפרט.